אנרגיה מתחדשת

אנרגיה מתחדשת מתייחסת למקורות אנרגיה המתחדשים באופן טבעי, כגון שמש, רוח, מים, אנרגיה גיאותרמית וביומסה. מקורות אנרגיה אלו נחשבים למתחדשים מכיוון שהם אינם מתכלים בעת השימוש, בניגוד לדלקים מאובנים שהם משאבים סופיים. מקורות אנרגיה מתחדשים נחשבים, על פי רוב, ליותר ידידותיים לסביבה, וזאת בניגוד לדלקים מאובנים, שהם התורמים העיקריים לזיהום האוויר ולמשבר האקלים. השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים מפחית את התלות בדלקים מאובנים מיובאים ומגביר את הביטחון האנרגטי.

למרות גידול מסוים בשימוש באנרגיה מתחדשת, דלקים מאובנים (וביניהם פחם וגז) עדיין שולטים בתמהיל האנרגיה של מדינת ישראל. התפיסה הנוכחית של משק החשמל, לפיה מחיר החשמל מבוסס על עלויות ייצור החשמל ממקורות מאובנים, אינה מחייבת מציאות. ככל שיגבר קצב חיבורם של מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל, ניתן יהיה לבסס את מחיר החשמל על מחיר ייצור אנרגיה סולארית.

מחירי ייצור החשמל מאנרגיה פוסילית חווים תנודות משמעותיות. הפנמת עלויות חיצוניות במשק החשמל ושיקוף מחירו האמיתי של חשמל פוסילי (שהוא גבוה יותר ממחיר חשמל ממקורות מתחדשים) ניתן יהיה לקדם את מדינת ישראל אל עתיד של חוסן אנרגטי, ואל משק חשמל בר-קיימא, יציב, זול ומהימן.

על מנת להגיע ליעדים, הנמוכים ממילא, אשר הציבה לעצמה בהסכם פריז, יש למדינת ישראל צורך משמעותי בקידום מדיניות ותקנות המעודדות פיתוח ושימוש באנרגיה מתחדשת, השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת חדשות ומתקדמות, עידוד יעילות ייצור אנרגיה ואגירתה באמצעות תמריצים כלכליים ורגולטוריים, ויצירת שותפויות ושיתופי פעולה בין משרדי ממשלה, המגזר העסקי וארגונים לקידום אנרגיה מתחדשת.

בסקירה זו, בחרנו להתמקד בתתי נושאים בעלי בשלות לקידום והוצאתם לפועל.

כלכלי:

מעבר לתעריף חשמל מדורג

חיוב משתמשים בצורה שונה לפי זמן הצריכה וכמות הצריכה הכוללת ומתן תמריצים לחיסכון בצריכה הכוללת וצריכה שלא בשעות העומס.

חשמל הוא מוצר יסוד במשק. לעליית מחירו יש השלכות חברתיות וכלכליות ישירות ועקיפות, בהיותו מרכיב קבוע ומשמעותי בסל ההוצאות של משקי הבית, ותשומה חיונית בתעשייה. חלוקה לפי עשירוני הכנסה מלמדת כי העשירונים הנמוכים מוציאים חלק גדול בהרבה של הכנסתם על צריכת אנרגיה. זאת עקב העובדה שמחיר החשמל הוא אחיד לכולם ולא תלוי בזמן ובכמות הצריכה.

הצורך בצמצום צריכת החשמל בישראל מחד גיסא, ואיזון ההשפעה החברתית השלילית של עליית התעריף מאידך גיסא, מחייבים שינוי במבנה התעריף, כך שיתמרץ שימוש מושכל בחשמל על ידי כלל הצרכנים. בפרט על ידי אלו המצויים בקצה העליון של עקומת הצריכה, אשר התעריף האחיד הקיים אינו משמש בעבורם תמריץ לחיסכון.

הכללת עלויות חיצוניות בהחלטות רכישת חשמל 

עלויות חיצוניות – externalities / costs external – מוגדרות כעלות של עסקה כלכלית המוטלת על אנשים, או פירמות, שאינם מעורבים ישירות בעסקה. עלויות חיצוניות מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה בשל פליטת מזהמים וערך כספי ממפגעי סביבה שונים (גם של הטיפול במפגעי הסביבה וגם הערך הכספי של הנזקים הנגרמים ממפגעים אלה). במקרים אלו, בחלק מהעלויות נושא גוף חיצוני שאינו צד בעסקה, ואותן עלויות אינן מובאות בחשבון על ידי מייצר הזיהום עצמו. לדוגמה: תחנת כוח הפולטת גזים מזהמים המתפזרים באוויר אל עבר מקום יישוב כמו חיפה, או אשקלון.

ייצור חשמל בגז נהנה כיום מסבסוד עקיף בהיקף של כ-5 מיליארד ש"ח בשנה, כתוצאה מכך שהעלויות החיצוניות אינן נכללות בעלות המוצר. מצב זה מייצר עדיפות לרכישת חשמל בגז ומעכב את הפיתוח של האנרגיות המתחדשות בישראל.

הפתרון:

הפנמת עלויות חיצוניות ושיקולים סביבתיים של חשמל המיוצר מדלקים פוסיליים במנגנון תמחור החשמל. חיוב של הגורמים אשר מנהלים את החשמל במשק להוסיף את העלות החיצונית במלואה לעלות המוצעת לחשמל פוסילי.

המודל יאפשר את ביטול התעדוף הקיים לייצור חשמל בגז ובפחם, כאשר מחיר החשמל ישקף בפועל את הערך האמיתי של כל שלבי ייצורו, במקום להעמיס את העלות באופן מלא על הציבור.

צעד זה הוא צעד משלים לקידום ותמיכה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.

מדיניות ורישוי

עידוד בנייה יעילה אנרגטית

עידוד בנייה מאופסת אנרגיה החוסכת באנרגיה פוסילית ומשתמשת בעיקרה בפתרונות אנרגטיים המתבססים על אנרגיה מתחדשת.

מבנים "מאופסי אנרגיה" הם מבנים שצריכת האנרגיה השנתית בהם (לאחר קיזוז האנרגיה המיוצרת בהם) היא אפס.

אף על פי שהוצאות הבנייה המאופסת אינן גבוהות, הן נתפסות כיקרות עקב יוקר הדיור והמחיה בישראל. בנוסף, בשל המחסור בדיור והתנופה הנדרשת כדי להוריד את מחירי הדיור, שיקולים אנרגטיים מתבטלים לעומת שיקולים כלכליים אליהם התרגל ענף הבנייה.

עולה הצורך לבטל שיקולים אלו ולוודא שבנייה מאופסת, הבאה לידי ביטוי בפתרונות אנרגטיים מגוונים, תקבל את מעמדה הראוי ותוביל לחיסכון באנרגיה ולשימוש באנרגיה מתחדשות.

עקב תנופת הבנייה בישראל, יש לאפשר הכנסת שיקולים אנרגטיים וסביבתיים לתוכניות הבנייה בצורה מיטבית, ולשקף את ההליך גם לצרכנים. מבנים אשר ייבנו או יחודשו בהתאם, יהיו זכאים לסבסוד בגין גובה מחצית מגובה הארנונה ל-5 שנים.

בנוסף, מוצע לקדם מדיניות לחיוב הקמת מערכות ייצור אנרגיה סולארית בבנייה חדשה.

קידום אנרגיה סולארית מתחדשת וייעול הספקת האנרגיה

מדינת ישראל מערימה קשיים רבים בכל הנוגע לקידום אנרגיות מתחדשות. גם הקדשת המשאבים לנושא זה במשרדי הממשלה הרלוונטיים היא מצומצמת, ואינה בתעדוף גבוה. בנוסף, חסרים תמריצים כלכליים המשקפים את הצורך בהאצת חיבורם של מתקנים סולאריים ומתקני אגירה לרשת, תוך מיצוי השטח המבונה, זאת לעומת הסבסוד הישיר והעקיף שמעניקה המדינה לדלקי מאובנים.

על מנת להגדיל את הייצור של אנרגיה סולארית, על המדינה לפעול לעידוד והאצת הקמת מערכות פוטו-וולטאיות ומתקני אגירה. ניתן לעשות זאת באמצעים שונים כגון מתן פטור ותמריצים למתקני אנרגיה מתחדשת ומתקני אגירה והסרת חסמים רגולטוריים גדולים כקטנים.

בעשורים האחרונים מערכות פוטו-וולטאיות PV)) המייצרות חשמל מהשמש, השתפרו ביעילותן בעשרות אחוזים, במקביל לירידה חדה במחירן, מה שהופך אותן למשתלמות הרבה יותר. בנוסף, מערכות PV דורשות מעט מאוד תחזוקה, מה שהופך אותן למקור אנרגיה חסכוני ואמין.

למערכות פוטו-וולטאיות יתרונות נוספים רבים בהם, הן אינן מזהמות, ומקדמות עצמאות אנרגטית המאפשרת הפחתת התלות במקורות חשמל מסורתיים וברשת החשמל הארצית. בנוסף, תעשייה סולארית צומחת ומתרחבת, מייצרת מקומות עבודה בייצור, התקנה ותחזוקה, ומקדמת פיתוח כלכלי אזורי.

הנגשת מידע לציבור על עלויות ייצור חשמל

למרות קיומו של חוק חופש המידע, רשות החשמל ומשרד האנרגיה אינם משתפים את המידע המלא על אודות ייצור חשמל מגז, ואינם חושפים כיצד למעשה הם משתמשים בכספי הציבור ליצירת חשמל.

יש צורך לאתגר את רשות החשמל ואת משרד האנרגיה לחשוף מידע באופן מלא לציבור על אודות ייצור חשמל מגז, על מכרזי חשמל מגז, ועל כלל העלויות, הרווחים והפרטים הנגזרים מייצור חשמל מגז. בהתאם, שר האנרגיה יידרש לפקח שהרשות מעבירה את כלל המידע.

מידע אנרגטי המאפשר לאזרח להחליט בצורה מושכלת בנוגע למגוריו הוא מסוג המידע הסביבתי שיש להביא לידיעת הציבור באופן הברור והנגיש ביותר. מודעותם של קונות וקוני נכסים לעניין זה היא אפסית, זאת למרות שלנושא יש השלכות כלכליות משמעותיות עליהם לאורך שנים.

חשיפת המידע האנרגטי הגלוי והנגשתו לציבור תעודד תחרותיות בקרב הקבלנים לבנות בהתאם למטרות ההתייעלות האנרגטית, ותאפשר לדיירים קיימים לשפר את רמת חייהם ולחסוך עלויות אנרגטיות עתידיות.

ביזור משק החשמל 

המעבר מכלכלה המתבססת על דלקים פוסיליים לכזו המתבססת על אנרגיות מתחדשות, מזמן אפשרות למעבר ממשק אנרגיה ריכוזי למשק אנרגיה ביזורי, שבו יכולים לקחת חלק שחקנים רבים, הן בייצור, הן בחלוקה, הן באגירה. משק אנרגיה שכזה מאפשר השתתפות רחבה של שחקנים שונים, בדגש על רשויות, יישובים ואזרחים.

קהילות אנרגיה:

"אנרגיה קהילתית" היא מושג המוכר במדינות רבות בעולם, וחשיבותה למשק אנרגיה בר-קיימא ידועה. בישראל, סקר שהובל על ידי המשרד להגנת הסביבה מצא כי פוטנציאל הייצור הסולארי על גבי גגות ומבנים הוא כ-46% מצריכת החשמל, כאשר לבניינים משותפים לבדם פוטנציאל ייצור של כ-27% מצריכת החשמל הנדרש. יחד עם זאת, היקף ההתקנות על גגות מגורים בכלל, ועל גגות בניינים משותפים בפרט, שואף לאפס, ובאופן כללי ההתייחסות לתחום האנרגיה הקהילתית עודנה בראשית דרכה.

מיקרו גריד:

בכל רשת חשמל, אחוז מסוים מהאנרגיה המיוצרת אשר מגיע מתחנת הכוח לשקע בבית שלנו, מתבזבז עוד לפני הגעתו לצרכן. ככל שהמרחק בין מוקד הייצור לצריכה גדל, כך גדל פוטנציאל אובדן החשמל בדרך. מכאן עולה כי יש משמעות רבה למיקום הייצור של החשמל.

מיקרו-גריד (מיקרו-רשת, או רשתות חשמל מקומיות) הוא אחת מהדרכים להפחית את אובדן האנרגיה בהולכה. מיקרו-גרידים הם רשתות חשמל מקומיות שיכולות לתפקד באופן מחובר לרשת החשמל או כ"אי" עצמאי שבו מתקיימים ייצור, חלוקה, אחסון, צריכה וניהול.

קידום תחום זה נחוץ לטובת ביזור משק החשמל בכלל, תוך שימת דגש על מימוש פוטנציאל הייצור הסולארי בשטחים הבנויים ובפרט בשטחי המגורים.

חזון משק האנרגיה והגדרת תפקיד גופי הממשל 

גופי הממשל בתחום החשמל פועלים לקידום משק חשמל אמין, יעיל וזול, אולם הם אינם אמונים על הפחתת פליטות גזי החממה. יש צורך בהוספת נושא הפחתת פליטות גזי החממה בצורה מפורשת לתחומי אחריותם של משרד האנרגיה, חברת ניהול המערכת ורשות החשמל, והצבתו כיעד רב-שנתי אינהרנטי במשק החשמל. נושא זה יתרום להכנת תכנית פיתוח שאפתנית לתחום האנרגיה המתחדשת, ולהכנסת שיקולים סביבתיים לתהליכי קבלת ההחלטות בסקטור החשמל.

בהתאם לכך, הוספת נושא הפחתת ההשפעה הסביבתית של משק החשמל על הסביבה, על הטבע ועל בריאות הציבור תוך צמצום זיהום האוויר ופליטות גזי חממה, לחוק משק החשמל, שנועד להסדיר את פעילות משק החשמל, היא צעד שיסייע להאצת המעבר לאנרגיה נקייה.

לקריאת המסמך המלא – לחצו כאן>>